מה בין השקדייה הפורחת והכלכלה הצונחת?
מנהגי ט"ו בשבט פשוטים וחביבים - אוכלים פירות יבשים, שותים מעט יין, הילדים נוטעים עץ, וזהו. אבל האמת היא, שט"ו בשבט הוא אחד החגים המשמעותיים ביותר משום שהוא טומן בחובו את הסוד לפתרון הבעיות בחיינו. ד"ר מיכאל לייטמן על המפתח לחיים טובים שצומח בט"ו בשבט
בשיתוף קבלה לעם
ט"ו בשבט הוא לא מן החגים "המפורסמים", חג שלא מרבים לדבר עליו. נסתר לו בין סוכות, שבועות ופסח, הוכתר כ"ראש השנה לאילנות", ותופס מקום "צנוע" בלוח השנה הישראלי.
מנהגיו פשוטים וחביבים - אוכלים פירות יבשים, שותים מעט יין, הילדים נוטעים עץ, וזהו. האמת היא, שט"ו בשבט הוא אחד החגים המשמעותיים ביותר! על פי דברי המקובלים, ט"ו בשבט טומן בחובו את הסוד לפתרון הבעיות בחיינו.
איך הכול קשור זה בזה
אנחנו חיים בעולם גלובלי. מאירוע לאירוע מתברר לנו עד כמה אנו קשורים זה לזה בכל רובדי החיים השונים (1). כשפורץ משבר כלכלי בסין או ברוסיה הוא צובע את המסכים בכל בורסות העולם באדום; פיגוע רצחני בלב פריז מכניס את כל מעצמות העולם לכוננות; מלחמת אזרחים בסוריה גורמת להגירה המונית שמשנה את הדמוגרפיה ואת הרכב האוכלוסייה ביבשת אירופה; וזה עוד לפני שדיברנו על מחירי הנפט, מלחמה יזומה באוקראינה או מזג האוויר שמשתגע ומזכיר לנו שאנו חיים על אותו כדור ומשפיעים על "מצב הרוח" שלו.
כותב על כך פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה, "בעידן הגלובלי כולנו בסירה אחת". והיום, הסירה סדוקה ומים חודרים לאט פנימה. ברור לכולנו שהעולם גלובלי ומתנהל כמערכת סגורה, ובכל זאת אנחנו ממשיכים להתנהל איש איש לעצמו, כאילו דבר לא השתנה. מערכת הקשרים השלילית בינינו גורמת לסירה לשקוע (4). אפשר לדמות אותנו לדיירים בבניין אחד, שלפתע גילו כי הם חתומים על הסכם המחייב אותם לערבות הדדית. מעכשיו, על כל נזק שעושים הילדים של השכן גם אנחנו משלמים, וכל בעיה של אחד הדיירים היא גם הבעיה שלנו.
הפער והסתירה בין הקשר הגלובלי ש"לוחץ" עלינו להתאחד, אל מול הדאגה האגואיסטית של כל אחד לעצמו, הם הסיבה למשברים השונים שמתגלים לעינינו. "העולם שלנו נעשה גלובלי ואינטגרלי, כלומר, כולנו מקושרים זה לזה", מנתח את המצב פרופ' יהודה כהנא מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. "השינוי הערכי החשוב שאנו נדרשים אליו הוא להפסיק לחשוב רק על 'אני' ולהתחיל לחשוב גם על 'אנחנו'".
השאלה היא איך מתחברים?
ניסינו המון שיטות "לסתום את החור בסירה". רק בסוף השבוע האחרון הסתיימה ועידת הפורום הכלכלי בדאבוס – היוקרתית שבוועידות הפסגה. ועידות פסגה עולמיות, שיתופי פעולה אזוריים, איחוד אירופי מזויף ואינספור ארגונים עולמיים, לא מצליחים לאחות את הסדק, והסירה ממשיכה להתמלא במים...
אין זה מספיק להזהיר: "יותר מהכול אנו נצרכים היום לאחדות" (5), הגיע הזמן לעשות מעשה. לצערנו, אף "איחוד" לא מצליח ולא יצליח להחזיק מעמד, כי חסרה שיטה להתמודד עם האגואיזם ההולך וגדל. האגואיזם האנושי הוא הכוח השלילי שמחרב את היחסים האנושיים. החכמה היחידה שמציעה שיטה להתחברות מעל האגו שמפריד בינינו מבלי לדכא אותו, היא חכמת הקבלה האותנטית.
השיטה העתיקה הזו (6), מלמדת אותנו לבנות קשרים של התחשבות ודאגה הדדית שכה נחוצים בעולם הגלובלי של היום. היא מכוונת אותנו למימוש עקרונות החיבור העתיקים, כמו: "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך" ו"ואהבת לרעך כמוך". באמצעותה אנחנו לומדים לגלות בקשר בינינו את כוח החיבור, הכוח החיובי שטמון בטבע, ובעזרתו לאזן את האגואיזם ביחסים הבינאישיים (7).
ואיך כל זה קשור לט"ו בשבט?
ראש השנה לאילנות שחל היום, מזכיר לנו את הכוח החיובי שקיים בטבע. הזרע שאנו נוטעים באדמה מסמל את הפוטנציאל האדיר שקיים ביחסים בינינו. כדי שהזרע הזה ינבוט ויצמח לעץ שנותן חיים, ובהמשך אף יניב פירות כמו: ביטחון אישי ברחובות, צמצום פערים וכלכלה שוויונית, מערכת בריאות שדואגת לכולנו וחינוך ערכי, הוא זקוק למים החיים של חכמת הקבלה. כאשר תתפשט בינינו רוח של אחדות, היא תחלחל כמו מים חיים אל כל המערכות החברתיות.
הצורך להשקיע בקרקע פורייה, בבניית סביבה שתעלה על נס את חשיבות האחדות בינינו כמפתח לחיים הטובים, זהו המסר המרכזי והאוניברסלי של ט"ו בשבט. זו הסיבה שהחג הזה תמיד היה חשוב למקובלים. לא לחינם דימתה התורה את האדם לעץ השדה. ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, הוא הזמנה להתחלה של צמיחה, ראש לחיים חדשים (8).
חג שמח לכל בית ישראל.
ד"ר מיכאל לייטמן (PhD) עומד בראש ארגון "קבלה לעם"
העולמי. מדי יום מעניק ד"ר לייטמן שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66
, ובימי ראשון בשעה 20:00 עונה על שאלות המאזינים ברדיו 103FM
.
מראי מקום:
(1) "ואל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו... ועל כן טובת הציבור וטובתו הפרטית - היינו הך" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "השלום בעולם").
(2) "כדי לדעת מי אנחנו, אנחנו חייבים להבין כיצד אנחנו מחוברים" (ניקולאס כריסטאקיס, פרופ' לרפואה סוציולוגית, אוניברסיטת הרווארד, מתוך הספר "מחוברים").
"במרקם העצום של האנושות כל אדם מחובר לחבריו, למשפחתו, לשותפיו לעבודה ולשכניו. אולם אנשים אלה מקושרים לחבריהם, למשפחותיהם, לשותפיהם לעבודה ולשכניהם וכו' באופן אין-סופי עד למרחקים, עד שכל האנשים בעולם מחוברים לכל השאר בדרך זו או אחרת" (ניקולאס כריסטאקיס, פרופ' לרפואה סוציולוגית, אוניברסיטת הרווארד, מתוך הספר "מחוברים").
(3) "הגלובליזציה היא לא רק משהו שיגרום לנו דאגה ואיום בעתיד, היא מתרחשת בהווה ועלינו לפקוח את עינינו ולהתייחס אליה כבר עכשיו" (אולריך בק, מתוך ראיון עם בריג'ט נוימן, ירחון "דויצ'לנד", 2003).
"גלובליות פירושה שמעתה והלאה כל דבר שמתרחש בעולם איננו בבחינת אירוע מקומי מוגבל. כל ההמצאות, הניצחונות והאסונות משפעים על כל העולם, ועלינו לכוון ולארגן מחדש את חיינו ואת פעולותינו, הארגונים והמוסדות שלנו, לאורך ציר מקומי-גלובלי" (אורליך בק, "מהי גלובליזציה?", 2000).
"לא יהיה פתרון לבעיות האקלים, האבטלה, הכלכלה, המסחר, פליטת גזי הפחמן הדו חמצני, או כל בעיה אחרת, עד שהעולם יבין שהפתרון לכל הבעיות הללו נעוץ באחדות ובשיתוף פעולה" (גורדון בראון, ד"ר להיסטוריה, ראש ממשלת בריטניה לשעבר).
"לאחרונה, ממצאים מדו"ח האקלים של ה-IPCC ציינו כי יש 95 אחוזי ודאות שבני האדם הם הגורם הדומיננטי להתחממות כדור הארץ משנות ה-50 של המאה הקודמת. הדו"ח מציין כי 'שיפור יעיל לא יהיה בר הישג כל עוד סוכנויות אינדיבידואליות ימשיכו לקדם את מטרותיהן הפרטניות. תגובות הדדיות, כולל שיתוף פעולה בינלאומי, נחוצים כדי לשפר את רמת פליטת גזי החממה וכדי להתייחס לגורמים אקלימיים נוספים'" (סטוקר, קין, פלטנר, טיגנור, אלן, בושונג, מידגלי (2013), דו"ח שינוי אקלים 2013: היסוד הפיזי מדעי. התרומה של קבוצת עבודה).
"רוב האנשים מודעים לכך שהתנהגות אנושית מזיקה לסביבה. הנזק נהיה עתה מסוכן – בתחומים רבים אנחנו מתקרבים לנקודת ההטייה שתוביל לקריסת מערכות אקולוגיות. חשוב במיוחד, מכיוון שבני אדם התפתחו מהטבע, אנחנו תלויים בטבע כדי להתקיים, כי הטבע הוא המקור לכל התזונה, האוויר והמים. אם מערכות הטבע שתומכות בחיים על גבי כדור הארץ יקרסו, האנושות תקרוס" (ד"ר ג'יימס לובלוק, "הפרצוף הנעלם של הגאיה").
"שלושת הסיכונים הסבירים ביותר לשנים 2012 ו-2013 הם תוצר של פרדיגמת מחשבה אנוכית ישנה, והם: פערים כלכליים בהכנסה, חוסר מאזן כלכלי כרוני ומשברים אקולוגיים מעשי אדם" (דו"ח הסיכונים העולמי 2013, פורום כלכלי עולמי, ז'נבה, שווייץ).
"ארבעה מתוך חמישה הסיכונים הסבירים ביותר שהאנושות ניצבת בפניהם, הם תולדה של קשר שלילי בין אנשים. על סיכונים אלה נמנים: קונפליקטים בין מדיניים, כישלון בהנהגה, התמוטטות מדינית ואבטלה" (דו"ח הסיכונים העולמי 2015 של הפורום הכלכלי העולמי, ז'נבה, שווייץ, עמ' 60).
"כמעט אחד מתוך כל עשרה אמריקאים בשנות העשרים, ואחד מתוך כל שישה עשר מכל הגילאים, חוו סימפטומים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית (סטינסון, דווסון, גולדסטיין, צ'או, הוואנג, סמיט, פיקרינג (2008) שכיחות, קשרים, נכות, תחלואות נלוות של DSM-IV הפרעות אישיות נרקיסיסטית, תוצאות מגל 2 סקר לאומי אפידמיולוגי על אלכוהול ומצבים מקושרים. העלון לפסיכולוגיה קלינית).
"נרקיסיסטיות בבני נוער נמצאת בעלייה" (טוונג' וקמפבל, "המגפה הנרקיסיסטית: חיים בעידן הזכות", 2009).
"הקשרים החברתיים שלנו מתמוטטים במהירות" (טורקל, ס., "חיים על המסך: סיימון ושוסטר",2011).
"עד כה האדם ניצב כנגד הטבע. מעתה יתייצב כנגד הטבע שלו עצמו" (פרופ' דניס גאבור, זוכה פרס נובל לפיזיקה).
"אנחנו כלל לא אנשים זרים, אנחנו מחוברים יחד על ידי גורל משותף, והימים הטרופים הללו צריכים לקשור בינינו יותר ויותר" (כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית).
"האתגר שניצב בפנינו היום, על רקע המשבר המערכתי, הוא ליצור ציוויליזציה שתלחים את האנרגיה של כל אחד מאיתנו, ואפילו את השנאה ההדדית שלנו, לכדי יצירה כללית משותפת" (פרופ' מיכאל דליאגין, יו"ר המכון לחקר בעיות הגלובליזציה).
"יש צורך לא רק בשינוי המערכות החברתיות, אלא במשהו מורכב הרבה יותר, שינויים עמוקים בהכרתו ובהתנהגותו של האדם המודרני" (פרופ' בוריס וולפסון, מומחה בחקר החינוך ההשוואתי וההיסטוריה של החינוך).
(4) "אמר רבי שמעון בר יוחאי משל לבני אדם שהיו יושבים בספינה. נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חבריו, מה אתה יושב ועושה? אמר להם, מה אכפת לכם, הלוא תחתיי אני קודח. אמרו לו שהמים עולים ומציפים עלינו את הספינה" (מדרש רבה, ויקרא, פרשה ד', ו').
"אל תתמה על זה, שאדם פרטי יגרום במעשיו מעלה או ירידה לכל העולם. כי זהו חוק ולא יעבור, אשר הכלל והפרט שווים, כב' טיפות מים. וכל שנוהג בַּכְּלל כולו, נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכּלל כולו. כי לא יתגלה הכלל, אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מידתם ואיכותם של הפרטים. וודאי, שמעשה הפרט, לפי ערכו, מוריד או מעלה את הכלל כולו" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", "הקדמה לספר הזוהר", ס"ח).
(5) פסקל לאמי, יו"ר ארגון הסחר העולמי.
(6) "גמילות חסדים לא היה נמצא כמו באברהם... והבאת שלום שבין אדם לחברו, שהרי היה אב המון גויים, מפני זה הוא מאחד ועושה שלום בין כל הנבראים" ("גבורות השם", פרק ו).
"בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו... והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש א-לוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה... עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל בלבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים... והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלווים עליהם, ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה'" (הרמב"ם, "משנה תורה", ספר המדע, הלכות עבודה זרה, פרק א').
(7) "הרעות הגדולות המתרחשות בין אדם לאדם, מאיש לרעהו נובעות מן העדר ידיעה. אילו היה לאדם ידיעה המתייחסת לצורה האנושית, היה נבלם כל הנזק שנגרם לעצמו ולזולתו. כי בידיעת האמת מסתלקות האיבה והשנאה, ומתבטלת פגיעתם של בני אדם זה בזה" (הרמב"ם, "מורה נבוכים").
"חכמת הקבלה היא חכמת האמת" ("השל"ה הקדוש", תולדות אדם).
"חכמת האמת מלמדת אותנו את האחדות העולמית, את הצד של השיווי שיש למצוא בהוויה כולה עד למעלה למעלה, לדימוי הצורה ליוצרה, ואיך ללכת בדרך אורה זו בלי מכשול" (הראי"ה קוק, "אורות הקודש ב'", שצ"ג).
"רק זאת היא כל חכמת הקבלה - לדעת הנהגתו של הרצון העליון, על מה ברא כל הבריות האלה, ומה הוא רוצה בהם, ומה יהיה סוף כל סיבובי העולם" ("קל"ח פתחי חכמה", פתח ל').
"חכמת הקבלה אינה משאירה אותנו להעביר את חיינו בעפר, אלא מעלה את שכלנו לפסגת הידיעה" (יוהנס רויכלין, פילוסוף והומניסט גרמני, על האומנות הקבלית).
(8) "האדם נקרא עץ השדה, וראש השנה הוא זמן הדין, היינו לשבט או לחסד. כתוב, 'כי אמרתי עולם חסד יבנה' (תהלים פ"ט, ג'). לכן בט"ו בשבט, הנקרא ראש השנה לאילנות, צריכים להתחזק במידת החסד, שעל ידי זה נזכה לפירות, הנקרא 'עץ עושה פרי'" (הרב ברוך שלום הלוי אשלג - "הרב"ש", "דרגות הסולם", מאמר "ראש השנה לאילנות").
"שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא - בזה יבוא העולם על תיקונו המלא" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "השלום בעולם").
לפנייה לכתב/ת 
